"הנגר קושאקוב"
מאת דניאיל חארמס

היה היה נגר.
קראו לו קושאקוב.
פעם אחת הוא יצא מהבית והלך לחנות לקנות דבק נגרים.
השלג הפשיר, והרחוב היה חלקלק מאוד. הנגר צעד צעדים אחדים, החליק,
נפל ונחבל במצחו.
"אוף!" אמר הנגר, קם, הלך לבית מרקחת,
קנה פלסטר והדביק לעצמו על המצח.
אבל לאחר שיצא לרחוב וצעד כמה צעדים, הוא שוב החליק, נפל ונחבל באפו.
"פוי!" אמר הנגר, הלך לבית המרקחת, קנה פלסטר והדביק לעצמו על האף.
אחר כך הוא שוב יצא לרחוב, שוב החליק,
נפל ונחבל בלחי.
שוב היה צורך ללכת לבית המרקחת ולהדביק פלסטר על הלחי.
"שמע נא," אמר הרוקח לנגר.
" אתה נופל ונפצע לעתים כה קרובות, שאני ממליץ לך לקנות חבילה של פלסטרים."
"לא," אמר הנגר. "לא אפול עוד!" אך כשיצא לרחוב, הוא שוב החליק, נפל ופצע את הסנטר. "קרח מחורבן!" צרח הנגר ושוב רץ לבית המרקחת. "הנה, אדוני, אתה רואה," אמר הרוקח. "שוב נפלת". "לא רוצה לשמוע כלום!
תן לי מהר פלסטר!"
הרוקח נתן לו פלסטר. הנגר הדביק אותו על הסנטר ורץ הביתה.
אבל בבית לא זיהו אותו ולא נתנו לו להיכנס לדירתו. "אני הנגר קושאקוב" צעק הנגר.
"ספר לסבתא!" ענו מתוך הדירה ונעלו את הדלת בשרשרת ובמנעול.
הנגר קושאקוב עמד בחדר המדרגות,
ירק ויצא לרחוב